HE4Story preview
הילד ה מיוחד
הילד המיוחד
היה היה ילד שגר באשדוד. ההורים שלו אהבו מאוד את ירושלים והם החליטו לעבור לגור שם. נועם, בנם הגדול לא רצה לעבור לעיר אחרת כי הוא פחד שבבית הספר לא יהיו לו חברים בגלל שהוא עיוור.
בהתחלה היה לו קשה והוא לא הבין בדיוק איפה כל דבר נמצא. לפתע ניגשה אליו ילדה ושאלה אותו אם הוא צריך עזרה. נועם זיהה את הקול ששמע ושאל אם זאת נויה דודתו.
הילדה ענתה כן וסיפרה לו שהיום הוא ישן בביתה בגלל שההורים שלו עדיין לא ארגנו את הבית והם חוששים שהוא ייפול. הוא שמח ואמר בקול רם "איזה כיף" ומיד התחיל השיעור.
המורה הציגה את נועם לכולם והסבירה שכדאי לעזור לו והציעה לבחור תורניות להפסקות כדי שישמרו עליו שלא יפול. המורה סיימה להסביר וכתבה זאת על הלוח שלא נשכח.
לעזור לנועם
כל הילדים בכיתה עזרו לו, פרט לילדה אחת שעשתה לו מכשול ובכל הפסקה שמה לו מתחת לשולחן כדור. היא שנאה אותו כל כך בגלל שלפני שהוא הגיע כולם שיחקו רק איתה, דיברו רק איתה וכול הקרדיט היה בשבילה והסיבה לכך הייתה שהיא הביאה את הדברים הכי יקרים לכיתה.
אחרי זמן מה היא הבינה שכולם נמצאים איתו בשביל לעזור לו שלא יפול וביקשה סליחה. היא התנצלה ואמרה שלא התכוונה ושאלה אם הוא סולח.
נועם אמר שהוא סולח והם נהיו החברים הכי טובים.
אחר הצהריים הם נפגשו ותכננו לעשות להקה. שרה ניגנה על גיטרה ונועם ניגן על פסנתר.
אחרי שהתאמנו יצא להם שיר מאוד יפה וככה זה התחיל:
אני שחור אתה לבן אני מכיר אתה מזמן ולפעמים...... ואולי יבוא יום ונהפוך שווים אתה תהיה לי נחת ואני לך ימים ונזרום ביחד עד אינסוף שניה לפני שקו החוף מגיע, שניה אחרי שקו החוף מגיע
סוף
