HE6Story preview
בן מזמין חבר לשחק
בן הוא ילד בן עשר עם שיער מתולתל ועיניים מבריקות. בן אוהב לשחק במשחקי קופסה, לבנות ממגנטים ולשחק בכדור בחצר. לפעמים הוא חושב כמה כיף יהיה אם חבר מהכיתה יבוא לשחק איתו בבית, אבל אז הוא מרגיש דאגה בבטן.
יום אחד, בן מדבר עם אבא שלו, רמי. רמי עובד כל היום במשרד, אבל כשהוא חוזר הביתה הוא תמיד מקשיב לבן בסבלנות. "אבא, אני רוצה להזמין את יונתן לשחק, אבל אני פוחד שהוא לא ירצה," אומר בן בקול שקט. רמי מחייך אליו ומניח יד על הכתף שלו. "בן, אני מבין אותך. כשאני הייתי בגילך, גם אני הרגשתי ככה לפעמים." הוא מסביר לבן שכאשר שואלים חבר אם הוא רוצה לשחק, ייתכן שהוא יגיד כן, וייתכן שהוא יגיד לא בגלל שיש לו תוכניות אחרות.
אמא של בן, לילי, מצטרפת אליהם לשיחה. היא עוטה משקפיים ומחייכת בחמימות. "בן, אפילו אם יונתן לא יוכל הפעם, זה לא אומר שהוא לא רוצה להיות החבר שלך," היא אומרת בעדינות. "אפשר לנסות להזמין אותו למחרת, או להזמין ילד אחר."
בן מקשיב היטב ומרגיש קצת יותר אמיץ. הוא חושב על זה ומחליט לנסות. למחרת בבית הספר, בן ניגש ליונתן בהפסקה. "יונתן, תרצה לבוא לשחק אצלי אחרי הצהריים?" הוא שואל, והלב שלו פועם קצת יותר מהר. יונתן מחייך רחב. "בטח! נשחק במגנטים שלך?" הוא עונה בהתלהבות. בן מרגיש גאווה וגם הקלה גדולה.
אחרי הצהריים, יונתן מגיע לבית של בן. הם משחקים יחד, צוחקים ונהנים. בן מסתכל על אבא שלו, רמי, ועל אמא שלו, לילי, והם מחייכים אליו בגאווה. בן מבין שכשהוא אומץ ושואל, הוא פותח דלת להזדמנויות נפלאות.







