HE96–8مقتطف من القصة
רועי מוכן לכיתה א
רוֹעִי בֶּן שֵׁשׁ. בְּקָרוֹב הוּא מַתְחִיל כִּתָּה אָלֶף. רוֹעִי מַרְגִּישׁ פַּחַד קָטָן בַּבֶּטֶן, כִּי בֵּית הַסֵּפֶר חָדָשׁ לוֹ. דָּבָר חָדָשׁ יָכוֹל לְהַרְגִּישׁ לֹא מֻכָּר בַּהַתְחָלָה.
בָּעֶרֶב רוֹעִי יוֹשֵׁב עַל הַשָּׁטִיחַ עִם אִמָּא מִיכַל וְאַבָּא יוֹאָב. הוּא אוֹמֵר, אֲנִי קְצָת דּוֹאֵג. אִמָּא אוֹמֶרֶת שֶׁפַּחַד לִפְנֵי שִׁנּוּי הוּא דָּבָר רָגִיל. אַבָּא אוֹמֵר שֶׁרוֹעִי לֹא לְבַד.
הֵם מְכִינִים יַלְקוּט כָּחֹל. בַּיַּלְקוּט יֵשׁ קַלְמָר, עִפָּרוֹן, מַחְבֶּרֶת, בַּקְבּוּק מַיִם וְכָרִיךְ. רוֹעִי נוֹגֵעַ בָּרְצוּעָה שֶׁל הַיַּלְקוּט. כְּשֶׁהַדְּבָרִים מוּכָנִים, הַגּוּף שֶׁלוֹ מַרְגִּישׁ קְצָת יוֹתֵר שָׁקֵט.
אִמָּא מְלַמֶּדֶת ת ראיך לקחת רוֹעִי נְשִׁימָה עֲמֻקָּה. הוּא מַכְנִיס אֲוִיר לְאַט, כְּמוֹ לְהָרִיחַ פֶּרַח. הוּא מוֹצִיא אֲוִיר לְאַט, כְּמוֹ לְכַבּוֹת נֵר. רוֹעִי עוֹשֶׂה כָּךְ שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים.
אַחַר כָּךְ רוֹעִי אוֹמֵר מִשְׁפַּט בִּטָּחוֹן קָצָר. אֲנִי יָכוֹל לְהַתְחִיל לְאַט. אֲנִי יָכוֹל לִשְׁאֹל. אֲנִי יָכוֹל לִבַּקֵּשׁ עֶזְרָה. הַמִּשְׁפָּט הַזֶּה עוֹזֵר לוֹ לִזְכֹּר שֶׁיֵּשׁ מָה לַעֲשׂוֹת.
לִפְנֵי הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן, רוֹעִי הוֹלֵךְ עִם אַבָּא לִרְאוֹת אֶת בֵּית הַסֵּפֶר. הוּא רוֹאֶה שַׁעַר, חָצֵר, עֵצִים וְחַלּוֹנוֹת גְּדוֹלִים. אַבָּא מַרְאֶה לוֹ אֵיפֹה נִכְנָסִים. רוֹעִי מִסְתַּכֵּל סביב לְאַט.
בַּבִּקּוּר הַקָּצָר הֵם פּוֹגְשִׁים אֶת הַמּוֹרָה יַעֵל. לַמּוֹרָה יַעֵל יֵשׁ שֵׂעָר חוּם אָסוּף וְחִיּוּךְ רָחָב. הִיא אוֹמֶרֶת, שָׁלוֹם רוֹעִי, בַּכִּתָּה שֶׁלָּנוּ מֻתָּר לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת. אֲנִי כָּאן כְּדֵי לַעֲזֹר.
בַּבֹּקֶר הָרִאשׁוֹן רוֹעִי לוֹבֵשׁ חֻלְצָה כְּחֻלָּה וְנוֹעֵל נַעֲלֵי סְפּוֹרְט אֲפֹרוֹת. אִמָּא נוֹתֶנֶת לוֹ חִבּוּק לִפְנֵי הַפְּרֵדָה. רוֹעִי מַחֲזִיק אֶת רְצוּעַת הַיַּלְקוּט. הוּא נוֹשֵׁם עָמֹק פַּעַם אַחַת.
רוֹעִי נִכְנָס לַכִּתָּה בְּצַעַד איטי. הַכִּתָּה מְאִירָה וּמְסֻדֶּרֶת. יֵשׁ שֻׁלְחָנוֹת, כִּסְאוֹת, מְגֵרוֹת וְצִיּוּרִים עַל הַקִּיר. הַמּוֹרָה יַעֵל מַרְאָה לוֹ מָקוֹם לַתִּיק וּמָקוֹם לָשֶׁבֶת.
יְלָדִים אֲחֵרִים נִכְנָסִים גַּם. חֵלֶק מְחַיְּכִים, וְחֵלֶק שְׁקֵטִים. גַּם יְלָדִים אֲחֵרִים יְכוֹלִים לְהִתְרַגֵּשׁ אוֹ לַחֲשֹׁשׁ. נוֹעָה, יַלְדָּה עִם שֵׂעָר שָׁחֹר וְשִׂמְלָה צְהֻבָּה, יוֹשֶׁבֶת קָרוֹב. הִיא מְחַיֶּכֶת אליו בחִיּוּךְ מבויש.
בַּשִּׁעוּר הָרִאשׁוֹן רוֹעִי לֹא יוֹדֵעַ אֵיפֹה לְהַנִּיחַ אֶת הַדַּף. הוּא מֵרִים יָד לְאַט. הוּא אוֹמֵר לַמּוֹרָה יַעֵל, אֲנִי צָרִיךְ עֶזְרָה. הַמּוֹרָה בָּאָה, מַרְאָה לוֹ, וְאוֹמֶרֶת שֶׁהוּא עָשָׂה דָּבָר נָכוֹן.
בַּהַפְסָקָה רוֹעִי עוֹמֵד לְיַד סַפְסָל וּמִסְתַּכֵּל. זה בסדר לְהַכִּיר יְלָדִים לְאַט לְאַט. לפתע נוֹעָה שׁוֹאֶלֶת אִם הוּא רוֹצֶה לִבְנוֹת בְּקֻבִּיּוֹת. רוֹעִי אוֹמֵר כֵּן. הֵם בּוֹנִים מִגְדָּל נָמוּךְ וחמוד.
לִפְעָמִים רוֹעִי עֲדַיִן מִתְגַּעְגֵּעַ לְאִמָּא. זֶה בְּסֵדֶר. הוּא שָׂם יָד עַל הַלֵּב, נוֹשֵׁם עָמֹק, וְאוֹמֵר בְּלֵב, אֲנִי יָכוֹל לְהַתְחִיל לְאַט. הַמּוֹרָה יַעֵל קְרוֹבָה אִם הוּא צָרִיךְ עֶזְרָה.
בְּסוֹף הַיּוֹם אִמָּא מִיכַל מְחַכָּה בַּשַּׁעַר. רוֹעִי מְחַיֵּךְ קְצָת וְאוֹמֵר שֶׁהוּא עָשָׂה צַעַד אֶחָד. מָחָר הַכִּתָּה תִּהְיֶה קְצָת יוֹתֵר מוכֶּרֶת. רוֹעִי לֹא צָרִיךְ לָדַעַת הַכֹּל בְּיוֹם אֶחָד. הוּא יָכוֹל לְהִתְקַדֵּם צַעַד אַחַר צַעַד.
