HE176–8مقتطف من القصة
ציפי וצוויץ נודדות בעולם
ציפי וצוויץ גרו בקן קטן מתחת לגג אדום בארץ קרה באירופה. בבוקר אחד של סתיו הן הרגישו רוח קרירה, וראו עלים צהובים עפים באוויר.
הן עפו מעל נהרות, שדות וכפרים, תמיד, וכל פעם שהתעייפו חיפשו מקום בטוח לנוח. בלילה הן ישנו קרוב זו לזו, ובבוקר המשיכו בעקבות השמש.
אחרי ימים רבים הן הגיעו לאגמון החולה בישראל. היו שם קנים גבוהים, מים נוצצים, והרבה ציפורים שעצרו לאכול ולשתות.
צוויץ טעמה גרגיר קטן ואמרה, "כאן נעים, אולי נישאר?" ציפי חייכה. "עוד קצת, אפריקה החמה מחכה לנו." הלהקה עלתה שוב לשמיים, וציפי וצוויץ עפו באמצע, מוגנות וחזקות. הן עברו מעל מדבר זהוב, עד שהאוויר נעשה חמים ורך. כשהגיעו לאגם רחב באפריקה, צוויץ צייצה בשמחה. "עשינו את זה!" ציפי פרשה כנפיים ואמרה, "ביחד הדרך ארוכה נעשית קלה."
