כתר הסערות

כתר הסערות

קאי טיפס על שביל ההר מעל גיונגג'ו עם אבק פחם בשיערו ותיק גב כבד שהכאיב לכתפיו. הרחק למטה, דפיקות התיש של הנפחייה צלצלו מהסדנה הישנה של משפחתו.

הוא היה רק עוזר נפח, אבל הכפר היה תלוי במחרשות, בסירים ובפרסות שלהם. אם הנפחייה תיסגר, משפחות רבות שעובדות ייפגעו.

ענני סערה התאספו מעל הגבעות המלכותיות, קברים ירוקים ועגולים שנחו כמו ענקים ישנים. מפולת פתאומית יצרה בקע ענק באחץ מהגבעות הלול תוך שהיא משמיעה רעם חזק.

קאי התגלגל מאחורי עץ אורן וראה משהו זהוב מנצנץ באדמה. היה זה כתר בצורת קרני צבי ועלים קטנים, בהיר כמו זריחה.

כשקאי נגע בו, אור ירוק זהר בין הענפים. דרקון לבן התפרש מהכתר, ממלא את השמיים בערפל וניצוצות.

אני ביילונג, שומר מן העבר, הקדום אמר הדרקון. אתה העירות אותי, ועכשיו עלי להעניק לך בדיוק שלוש משאלות, אבל רק משאות צנועות ולא אנכויות לפני שאהיה חופשי.

ליבו של קאי קפץ. ואז ביילונג הוסיף, שים לב, המשאלות אינן יכולות לשרת אותך. הן חייבות לעזור לאדם אחר, לא לך או לשמפחתך.

בדרך, קאי פגש את זואי, בתו של מנהיג גילדת הסוחרים, בורחת משליחי הארמון. משפחתה רצתה לשדך אותה למישהו זקן בברית מסחר שהיא ממש לא רצתה ממנה.

לפני שקאי הספיק לומר מילה, עלו קריאות מהכפר התחתון. המפולת חסמה את המעיין, ולמשפחות המבוגרות לא היו מים נקיים.

קאי ביקש את המשאלה הראשונה שלו. שהמעיין ישוב ליזרום עבור הכפריים שאינם יכולים לטפס על ההר כדי להשיג להם מים.

ביילונג חיכך את שפמו הירוק על הסלעים. מים פרצו חופשיים, צלולים ושרים, בעוד הכפריים היו מאושרים, הודו לקאי ולביילונג ומילאו את הכדים שלהם.

זואי חייכה, אבל ידיה רעדו כשהרוכבים מהגילדה הופיעו. קאי ביקש מייד את המשאלה השנייה: תן לזואי את האומץ להגן על עצמה בדרכה שלה.

טבעת של אור ירוק רך הקיפה את זואי. קולה התייצב כשפעמוני המקדש צלצלו, היא נתנה להם נאום שהסביר שעליה לפגוש מישהו ולרצות בו מאהבה ולא בגלל יחסים עסקיים של הוריה. והרוכבים השפילו את עיניהם בבושת פנים.

ואז הגיע הלורד ג׳ונום בשריון שחור, חייליו עמדו בשורה בתוך אבק הפחם. הוא היה נחוש להשיג את הכת לעצמו כדי שהצבא הפרטי שלו יהיה בלתי מנוצח ולכבוש כל נפחייה בעמק.

הלורד ג׳נום חטף את הכתר וצעק בקול גדול את משאלתו האנוכית. לא קרה דבר, חוץ מעלעל זהב קטן שנפל והקיש על קסדתו.

ענני הסערה של ביילונג התכרבלו כמו דרקונים צוחקים. עוצמה אנוכית היא רק רעש שיביא דברים רעים, הוא הזהיר.

הלורד ג׳נום הורה לאנשיו להסתער לעבר הנפחייה. אבל אז ניצוצות עפו כשהכפריים התאספו, מחזיקים פטישים, פעמונים, תבניות חרס וכלים מסורתיים.

קאי חשב לאחל לעושר כדי להציל את הנפחייה של משפחתו, אבל הוא הניד בראשו. המשאלה האחרונה הייתה חייבת להגן על כולם.

אז הוא נזכר בחיוך וידע מה עליו לבקש, הוא ביקש שמסורות המלאכה העתיקה של כפר ההר, הכלים, הקברים והעתיד השקט יישמרו מפני חמדנות. אור ירוק התפשט על הנפחיות, הגבעות המלכותיות ורחובות השוק.

חיילי הלורד ג׳נום הסתובבו ויצאו משם, מתביישים, בעוד זואי עמדה לצד קאי כמו חברה שמצאה את אומץ ליבה. ביילונג הפך שוב לכתר הזהב, ואז נעלם על רוח הים לעבר עידן חדש.