HE68–12תצוגה מקדימה של הסיפור
מֹשֶׁה בַּתֵּבָה עַל נְהַר הַנִּילוּס
לִפְנֵי אֲלָפֵי שָׁנִים, בְּמִצְרַיִם הָעַתִּיקָה, חָיְתָה אִשָּׁה עִבְרִיָּה בְּשֵׁם יוֹכֶבֶד. הִיא יָלְדָה בֵּן קָטָן וְיָפֶה, אֲבָל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם צִוָּה שֶׁכָּל הַתִּינוֹקוֹת הָעִבְרִיִּים יֻשְׁלְכוּ לַנִּילוּס.
יוֹכֶבֶד אָהֲבָה אֶת בְּנָהּ מְאֹד וְלֹא רָצְתָה לְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ. הִיא הֶחְבִּיאָה אוֹתוֹ בְּבַיִת שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, אֲבָל כשהוּא גָּדַל וְהָיָה קָשֶׁה לְהַסְתִּיר אֶת בְּכִיּוֹ.
אָז קִבְּלָה יוֹכֶבֶד הַחְלָטָה אַמִּיצָה. הִיא קָלְעָה תֵּבָה קְטַנָּה מִגֹּמֶא, צֶמַח גָּבוֹהַּ הַגָּדֵל עַל גַּדּוֹת הַנִּילוּס. הִיא סָכָה אֶת הַתֵּבָה בְּזֶפֶת, חֹמֶר דָּבִיק שֶׁמּוֹנֵעַ מִן הַמַּיִם לְהִכָּנֵס פְּנִימָה. בְּלֵב כָּבֵד וּמְלֵא תְּפִלָּה, שָׂמָה יוֹכֶבֶד אֶת בְּנָהּ הַקָּטָן בַּתֵּבָה. הִיא הִנִּיחָה אֶת הַתֵּבָה בֵּין הַסּוּפִים, הַצְּמָחִים הַגְּבוֹהִים שֶׁעַל שְׂפַת הַיְאוֹר. מִרְיָם, אֲחוֹתוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁל הַתִּינוֹק, עָמְדָה מֵרָחוֹק וְהִשְׁגִּיחָה לראות מָה יִקְרֶה.
ואז קָרָה נֵס מֻפְלָא. בַּת פַּרְעֹה, בִּתּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, יָרְדָה לִרְחֹץ בַּנִּילוּס עִם נַעֲרוֹתֶיהָ. הִיא רָאֲתָה אֶת הַתֵּבָה בֵּין הַצְּמָחִים וְשָׁלְחָה אֶת שִׁפְחָתָהּ לְהָבִיא אוֹתָהּ. כַּאֲשֶׁר פָּתְחָה בַּת פַּרְעֹה אֶת הַתֵּבָה, רָאֲתָה תִּינוֹק יָפֶה שֶׁבּוֹכֶה. לִבָּהּ הִתְמַלֵּא רַחֲמִים. "זֶה מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים", אָמְרָה, אֲבָל הֶחְלִיטָה לְאַמֵּץ אוֹתוֹ כִּבְנָהּ. מִרְיָם, שֶׁהִסְתַּכְּלָה מֵרָחוֹק, הִתְקָרְבָה בְּאֹמֶץ לֵב. "הַאֵלֵךְ וְקָרָאתִי לָךְ אִשָּׁה מֵינֶקֶת מִן הָעִבְרִיּוֹת?", שָׁאֲלָה אֶת הַנְּסִיכָה. בַּת פַּרְעֹה הִסְכִּימָה, וּמִרְיָם רָצָה לְהָבִיא אֶת יוֹכֶבֶד, אִמָּהּ שֶׁלָּהּ!
כָּךְ חָזַר הַתִּינוֹק לְאִמּוֹ, וְיוֹכֶבֶד אֲפִלּוּ קִבְּלָה תַּשְׁלוּם עַל גִּדּוּל בְּנָהּ. בַּת פַּרְעֹה קָרְאָה לַתִּינוֹק "מֹשֶׁה", שֶׁמַּשְׁמָעוּתוֹ "כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ". כְּשֶׁמֹּשֶׁה גָּדַל, הוּא חָזַר לְאַרְמוֹן וְגֻדַּל כְּנָסִיךְ מִצְרִי.
