HE215–17תצוגה מקדימה של הסיפור
ילדה על אי בודד
על אי קטן וקסום, תמר הקטנה מצאה את עצמה לבד. היא הייתה מיואשת ובוכה בידיים הנרתעות שלה. התמרה הייתה מוקפת עצי קוקוס, כשמים כחולים ושמיים כחולים מציירים את הנוף מסביב.
אבל בלילה נשמעו קולות מוזרים ומפחידים. הזאבים שגרו באי היו רעבים וצרחו את קריאותיהם האימתניות, והלילה באי היה חשוך במיוחד. תמר הייתה מפוחדת מאוד וחיבקה את עצמה כדי להרגיש מעט בטחון.
עם אור הבוקר הגיע הספק הבוהק של התקווה. פתאום, תמר ראתה מטוס קטנטן בשמיים. המטוס נחת בעדינות על החוף הקטן, וכשנגשה אליו, יצא אדם מקצוען עם ארגז מלא מזון.
האדם חייך לתמר ושאל אותה אם היא צריכה עזרה. תמר הרגישה מופלאה ואכלה מתוך הארגז דברים נפלאים שהיו ארוזים במיוחד עבורה. עם כל נגיסה, החושך מהלילה החל להפתר ולהתמלא במשפחתיות ובחום.
הצלתה לא נגמרה כאן. האדם מהמטוס סיפר לתמר על כל הדברים שיש לראות ולעשות באי הקטן, ועזר לה לאסוף את האומץ להתחיל את המסע החדש שלה עם חיוך על פניה.
