HE258–10תצוגה מקדימה של הסיפור
יוסף חוזר מההפסקה
יוֹסֵף תַּלְמִיד בְּכִתָּה ד'. הוּא אוֹהֵב לְשַׂחֵק עִם יְלָדִים בַּהַפְסָקָה. כְּשֶׁהַפְעָמוֹן מְצַלְצֵל, הַהַפְסָקָה נִגְמֶרֶת. יוֹסֵף יוֹדֵעַ מָה לַעֲשׂוֹת. יוֹסֵף לֹא הוֹלֵךְ לַכִּתָּה עִם כָּל הַיְּלָדִים. הוּא הוֹלֵךְ לַמַּעֲבָדָה.
יוֹסֵף עוֹמֵד לְיַד הַמַּעֲבָדָה. שָׁם יֵשׁ שֶׁקֶט וְטוֹב. יוֹסֵף נוֹשֵׁם לְאַט: שְׁאִיפָה עֲמֻקָּה פְּנִימָה, נְשִׁיפָה אֲרֻכָּה הַחוּצָה. זֶה מַרְגִּישׁ טוֹב. יָעֵל הַסַּיַּעַת רוֹאָה אֶת יוֹסֵף. הִיא מְחַיֶּכֶת אֵלָיו. "הַיְּלָדִים כְּבָר יוֹשְׁבִים בְּשֶׁקֶט," אוֹמֶרֶת יָעֵל. "אַתָּה יָכוֹל לְהִכָּנֵס עַכְשָׁיו." יוֹסֵף נוֹשֵׁם שׁוּב: שְׁאִיפָה, נְשִׁיפָה. הוּא מַרְגִּישׁ רָגוּעַ.
הוּא הוֹלֵךְ לַכִּתָּה עִם יָעֵל. בַּכִּתָּה יֵשׁ שֶׁקֶט. רוֹנִית הַמּוֹרָה עוֹמֶדֶת בַּכִּתָּה. הִיא מְחַיֶּכֶת לְיוֹסֵף. הַתַּלְמִידִים יוֹשְׁבִים בְּמְקוֹמוֹתֵיהֶם בְּשֶׁקֶט. הֵם מְכַבְּדִים אֶת יוֹסֵף. "שָׁלוֹם יוֹסֵף," אוֹמֶרֶת רוֹנִית בְּקוֹל שָׁקֵט. "בּוֹא תֵּשֵׁב." יוֹסֵף הוֹלֵךְ לַמָּקוֹם שֶׁלּוֹ. הוּא יוֹשֵׁב בְּשֶׁקֶט.
יוֹסֵף מַרְגִּישׁ טוֹב. הוּא לֹא פוֹחֵד. הוּא לֹא בּוֹכֶה. הוּא נוֹשֵׁם לְאַט וְשָׁקֵט: שְׁאִיפָה, נְשִׁיפָה. כָּל הַגּוּף רָגוּעַ. "כֹּל הַכָּבוֹד יוֹסֵף," לוֹחֶשֶׁת רוֹנִית. "הִצְלַחְתָּ!" יוֹסֵף יוֹדֵעַ: לַחֲכוֹת לְיַד הַמַּעֲבָדָה זֶה רַעֲיוֹן טוֹב. לִנְשֹׁם זֶה עוֹזֵר לוֹ. יוֹסֵף מוּכָן לִלְמֹד. הוּא שָׂמֵחַ וְרָגוּעַ.
