HE4תצוגה מקדימה של הסיפור
הסביבון שהלך לאיבוד
בחנוכה אחד, בזמן שכל הילדים שיחקו, סביבון קטן הרגיש קצת שונה. הוא הסתובב כל כך מהר עד שפתאום… סביבון הלך לאיבוד, ולא ידע איך לחזור לקופסה שלו.
הוא התגלגל במסדרון, יצא דרך הדלת, ובדרכו מוצא ילדים חמודים: יאיר, נטע, עלמא, יהב, הלל, נעם, רוני, איתן, בניה, שגב, מעין, ינון, עוז. כולם התפלאו לראות סביבון מסתובב לבד ושאלו אותו לאן הוא הולך.
הסביבון סיפר שהוא שייך לחג החנוכה, חג האור, והוא מחפש את משפחתו. הילדים הזמינו אותו אל חדר המשחקים והדליקו נר קטן (עם הורים ליד, כמובן) כדי להראות לו את הדרך באור.
יעיר שאל: "למה מדליקים נרות בחנוכה?" הסביבון סיפר על בית המקדש ועל כד השמן הקטן שהספיק לשמונה ימים, למרות שהיה אמור להספיק ליום אחד בלבד.
נטע הוסיפה: "ואיך קשור הסביבון?" הסביבון הסביר שעליו כתובות האותיות נ, ג, ה, פ – נֵס גָדוֹל הָיָה פֹּה, כדי שיזכרו את הנס ואת האומץ של המכבים.
עלמא ויהב התחילו לסובב אותו בתורות, וכל ילד ספר כמה זמן הוא מסתובב. הם למדו שכמו שהסביבון צריך דחיפה כדי להסתובב, גם אנחנו צריכים להתאמץ כדי ללמוד, להתאמן ולגדול.
הלל ונעם שמו לב שכשהסביבון נופל, הוא פשוט קם שוב לסיבוב חדש. הסביבון אמר להם שכך גם בני אדם – לפעמים נופלים, אבל קמים ומנסים שוב, וזה חלק חשוב מללמוד.
רוני, איתן ובניה שאלו על השמן. הסביבון סיפר ששמן זית היה יקר וחשוב, והוא גם דוגמה לאנרגיה – משהו שנותן כוח לאור לדלוק, כמו שהאוכל נותן לגוף שלנו כוח לשחק ולחשוב.
שגב, מעין, ינון ועוז עזרו לסביבון למצוא את הקופסה שלו, ליד החנוכייה על המדף. לפני שנכנס, הסביבון ביקש מהם לזכור: חנוכה הוא חג של אור, אומץ, ניסים קטנים והרבה למידה.
בערב, כשהדליקו את כל הנרות, הילדים סובבו את הסביבון ושרו שירי חנוכה. הסביבון כבר לא הרגיש אבוד – הוא ידע שיש לו חברים שמבינים את הסיפור האמיתי של האור, הנס וההתמדה.
