HE326–8תצוגה מקדימה של הסיפור
הילד האמיץ
יואב היה ילד מצחיק מכיתה ב׳3. בהפסקות כולם רצו לשחק איתו כדורגל, ונועה תמיד שמרה לו מקום ליד החלון.
יום אחד הכיתה הכינה מצגת ליום המשפחה. יואב לחץ מהר מדי על המחשב, מחק בטעות את הקובץ, ונבהל כל כך עד שאמר שנועה עשתה את זה. נועה נעלבה מאוד. גם הילדים כעסו, ויואב הרגיש כאילו כל האהבה שהייתה סביבו נסגרה כמו תריס. למחרת הוא הביא מדבקות, חילק במבה, וסיפר בדיחות בקול. אבל אף אחד לא צחק כמו פעם, כי בלב שלו עוד עמדה הטעות.
המורה דנה ישבה לידו ואמרה בשקט: ״לפעמים לא צריך לקנות אהבה. צריך לתקן מה שקלקלנו.״ יואב נשם עמוק, ניגש לנועה ואמר מול כולם: ״אני מחקתי את המצגת. פחדתי, ושיקרתי. אני ממש מצטער.״ נועה שתקה רגע, ואז אמרה: ״זה כאב לי. אבל תודה שאמרת אמת. בוא נבנה מצגת חדשה ביחד."
אחרי הלימודים יואב ונועה נשארו בכיתה. הם מצאו תמונות, כתבו כותרות מצחיקות, והמורה דנה עזרה לשמור את הקובץ פעמיים. ביום המשפחה המצגת הצליחה. יואב הבין שאהבה לא חוזרת בגלל מתנות, אלא בגלל אומץ, אמת, ומעשה טוב אחד אחרי השני.
