HE412–14תצוגה מקדימה של הסיפור
הטיסה שארצה לטוס בה
עומר נסע עם אמא שלו רונית לתל אביב ביום שישי בבוקר. כשהם עברו ליד שדה התעופה בן גוריון, עומר הצמיד את פניו לחלון המכונית. עיניו נצצו כשראה את המטוסים הענקיים ממריאים ונחתים.
כל היום בתל אביב, עומר היה שקוע במחשבות. הם טיילו בשוק הכרמל, אכלו גלידה בנמל, אבל הוא כמעט לא שם לב. כל מחשבותיו היו על המטוסים הלבנים שראה.
בדרך חזרה, עומר שוב הביט בשדה התעופה בעיניים נוצצות. רונית חייכה ושמה יד על כתפו. "אני רואה כמה זה חשוב לך," היא אמרה בעדינות.
עומר, יש לי הפתעה," רונית הכריזה. "ביום ההולדת שלך בעוד עשרה ימים, אנחנו טסים ללונדון!" עומר לא האמין למשמע אוזניו.
עשרה ימים עברו כמו רוח. עומר ספר כל יום ולילה, עד שהגיע היום המיוחל. בשדה התעופה, הוא פגש את קפטן דני, הטייס שהטיס את המטוס.
כשהמטוס המריא לשמיים, עומר הרגיש שהחלום שלו מתגשם. הוא הביט דרך החלון וראה את ישראל מתרחקת למטה. זה היה יום ההולדת הכי מיוחד שיכול היה לדמיין.
מאת : נסים יהונתן [לא AI]
