HE213–15תצוגה מקדימה של הסיפור
גיבורים
רון עבד כקצין ביטחון באולם התרבות הגדול של העיר כבר שלוש שנים. הוא הכיר כל פינה באולם, כל יציאת חירום וכל מצלמת אבטחה.
בערב אחד, לפני הופעה גדולה, המערכת זיהתה חדירה חשודה. עיש, מחבל מסוכן שהיה בראש רשימת המבוקשים, נכנס לאולם עם תיק חשוד על גבו.
רון הבחין במצלמות באיש המסתובב ליד הקירות, מחפש את המקום הטוב ביותר להצבת המטען. הוא מיד התקשר למפקדת המשטרה והזעיק את מיכל, המפקדת הבכירה ביחידה למלחמה בטרור.
מיכל הגיעה תוך דקות ספורות עם צוות מיוחד. היא ורון תכננו במהירות: רון ייכנס מצד אחד להסיח את דעתו של עיש, ומיכל תתקרב מהצד השני.
רון נכנס לאולם בשקט, מתקרב לעיש שעמד ליד הבמה. "אדוני, האולם סגור לקהל," אמר בקול רגוע, כדי למשוך את תשומת ליבו.
עיש הסתובב בפתאומיות, ידו זזה לכיוון התיק. אבל באותו רגע, מיכל התנפלה מאחור והצליחה להדוף אותו ארצה.
הצוות המיוחד פרץ פנימה והשתלט על המצב. מומחי חבלה פינו את התיק בזהירות ונטרלו את המטען הנפץ שהיה בתוכו.
עיש נעצר והועבר לחקירה. האולם ניצל הודות לעבודת צוות מדויקת ומקצועית.
מיכל טפחה על כתפו של רון. "עבודה מצוינת," אמרה בחיוך. "ערנותך הצילה חיים רבים הלילה."
במשטרה העניקו לשניהם תעודת הוקרה על האומץ והמקצועיות. רון המשיך לעבוד באולם, ערני ונחוש להגן על האנשים שבאים ליהנות מתרבות ואמנות.
האולם נפתח מחדש למחרת, מלא באנשים שלא ידעו כמה קרוב הם היו לאסון. רון עמד בכניסה, שומר על כולם, גאה בתפקידו.
