HE68–12תצוגה מקדימה של הסיפור
אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה מַצִּילָה אֶת עַמָּהּ
לִפְנֵי אֲלָפַיִם וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, בְּפָרַס הָעֲתִיקָה, חָיְתָה נַעֲרָה יְהוּדִיָּה יְתוֹמָה בְּשֵׁם אֶסְתֵּר. הִיא גָּדְלָה בְּבֵית דּוֹדָהּ מָרְדֳּכַי, שֶׁאָהַב אוֹתָהּ מְאוֹד וְטִיפֵּל בָּהּ כְּמוֹ בַּת. אֶסְתֵּר הָיְתָה יָפָה וְחֲכָמָה, וּבְלִבָּהּ תָּמִיד הִרְגִּישָׁה קֶשֶׁר חָזָק לְעַמָּהּ.
יוֹם אֶחָד, הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ חִיפֵּשׂ מַלְכָּה חֲדָשָׁה לְאַרְמוֹנוֹ הַמְּפוֹאָר. בָּחַר בְּאֶסְתֵּר מִבֵּין אֲלָפֵי נָשִׁים, כִּי הִתְרַשֵּׁם מֵחָכְמָתָהּ וּמֵחֶסֶד שֶׁבְּלִבָּהּ. מָרְדֳּכַי בִּקֵּשׁ מֵאֶסְתֵּר שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת שֶׁהִיא יְהוּדִיָּה, כִּי לֹא יָדַע מָה יִקְרֶה בֶּעָתִיד.
בָּאַרְמוֹן שָׁלַט שַׂר רָשָׁע בְּשֵׁם הָמָן. הוּא רָצָה שֶׁכֻּלָּם יִשְׁתַּחֲווּ לוֹ, אֲבָל מָרְדֳּכַי סֵרֵב. מָרְדֳּכַי אָמַר: "אֲנִי יְהוּדִי, וַאֲנִי מִשְׁתַּחֲוֶה רַק לַה' אֱלֹהִים." הָמָן כָּעַס מְאוֹד וְהֶחְלִיט לְהָרַע לֹא רַק לְמָרְדֳּכַי, אֶלָּא לְכָל הַיְּהוּדִים בְּכָל הַמַּמְלָכָה.
כְּשֶׁמָּרְדֳּכַי שָׁמַע עַל הַחֹק הָאָיוֹם, הוּא קָרַע אֶת בְּגָדָיו מִצַּעַר. הוּא שָׁלַח מֶסֶר לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה: "רַק אַתְּ יְכוֹלָה לְהַצִּיל אֶת עַמֵּנוּ! עָלַיִךְ לְדַבֵּר עִם הַמֶּלֶךְ." אֲבָל אֶסְתֵּר יָדְעָה שֶׁזֶּה מְסֻכָּן – מִי שֶׁנִּכְנַס לַמֶּלֶךְ בְּלִי הַזְמָנָה עָלוּל לְהֵעָנֵשׁ.
אֶסְתֵּר הִזְמִינָה אֶת הַמֶּלֶךְ וְאֶת הָמָן לִסְעוּדָה מְיוּחֶדֶת. בַּסְּעוּדָה הַשְּׁנִיָּה, כְּשֶׁהַמֶּלֶךְ שָׁאַל מָה הִיא מְבַקֶּשֶׁת, אֶסְתֵּר אָמְרָה בְּקוֹל רוֹעֵד: "מֶלֶךְ יָקָר, בִּקְשָׁתִי הִיא עַל חַיַּי וְעַל חַיֵּי עַמִּי. מִישֶׁהוּ תִּכְנַן לְהַשְׁמִיד אוֹתָנוּ." הַמֶּלֶךְ הִתְרַגֵּז: "מִי מֵעִז לַעֲשׂוֹת דָּבָר כָּזֶה?" אֶסְתֵּר הִצְבִּיעָה עַל הָמָן וְגִלְּתָה אֶת כָּל הָאֱמֶת.
