HE38–10תצוגה מקדימה של הסיפור
אליהו הנביא בהר הכרמל
לִפְנֵי אֲלָפַיִם וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת שָׁנָה, בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, חָיוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת הַמֶּלֶךְ אַחְאָב. הַמֶּלֶךְ אַחְאָב וַאֲנָשִׁים רַבִּים עָבְדוּ לָאֱלִיל בַּעַל וְשָׁכְחוּ אֶת ה'. בִּגְלַל זֶּה, לֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים בָּאָרֶץ שָׁלוֹשׁ שָׁנִים, וְהָעָם סָבַל מִבַּצֹּרֶת קָשָׁה.
יוֹם אֶחָד, הִגִּיעַ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא אֶל הַמֶּלֶךְ אַחְאָב בְּמֶסֶר חָשׁוּב. "אֲסֹף אֶת כָּל עַם יִשְׂרָאֵל אֶל הַר הַכַּרְמֶל," אָמַר אֵלִיָּהוּ בְּקוֹל נָחוּשׁ. "גַּם אֶת נְבִיאֵי הַבַּעַל, כֻּלָּם!"
הַמֶּלֶךְ אַחְאָב עָשָׂה כְּמוֹ שֶׁאֵלִיָּהוּ בִּקֵּשׁ. אֲלָפֵי אֲנָשִׁים הִתְקַבְּצוּ עַל הַר הַכַּרְמֶל הַיָּפֶה, שֶׁנִּשְׁקָף עַל הַיָּם הַתִּיכוֹן. הֵם חִכּוּ בְּסַקְרָנוּת לִרְאוֹת מַה יִּקְרֶה.
אֵלִיָּהוּ עָמַד לִפְנֵי כָּל הָעָם וְשָׁאַל: "עַד מָתַי אַתֶּם פּוֹסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים?" הוּא הִסְבִּיר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲבֹד גַּם לַה' וְגַּם לַבַּעַל. "אִם ה' הוּא הָאֱלֹהִים - לְכוּ אַחֲרָיו, וְאִם הַבַּעַל - לְכוּ אַחֲרָיו!"
הָעָם שָׁתַק. אֵלִיָּהוּ הִצִּיעַ מִבְחָן: "יָבִיאוּ נְבִיאֵי הַבַּעַל פָּר אֶחָד, וַאֲנִי אָבִיא פָּר אֶחָד. נָשִׂים אוֹתָם עַל עֵצִים, אֲבָל לֹא נַדְלִיק אֵשׁ." הוּא הוֹסִיף: "הָאֱלֹהִים שֶׁיַּעֲנֶה בְּאֵשׁ - הוּא הָאֱלֹהִים הָאֲמִתִּי!"
כְּשֶׁהִגִּיעַ הַצָּהֳרַיִם, אֵלִיָּהוּ הִתְחִיל לְהִתְלוֹצֵץ עֲלֵיהֶם בְּעֲדִינוּת. "אוּלַי הַבַּעַל שֶׁלָּכֶם יָשֵׁן? אוֹ אוּלַי הוּא בְּמַסָּע?" נְבִיאֵי הַבַּעַל הִמְשִׁיכוּ לִקְרֹא בְּקוֹל יוֹתֵר גָּדוֹל, אֲבָל עַד הָעֶרֶב - לֹא יָרְדָה אֵשׁ.
עַכְשָׁיו הִגִּיעַ תּוֹרוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ. הוּא קָרָא לְכָל הָעָם לְהִתְקָרֵב. אֵלִיָּהוּ בָּנָה מִזְבֵּחַ מִשְּׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים, כְּמִסְפַּר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. הוּא חָפַר תְּעָלָה סָבִיב לַמִּזְבֵּחַ.
פִּתְאוֹם, יָרְדָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם! הָאֵשׁ שָׂרְפָה אֶת הַקָּרְבָּן, אֶת הָעֵצִים, וְאֶת הָאֲבָנִים. הִיא אָכְלָה גַּם אֶת הֶעָפָר וְלִקְקָה אֶת הַמַּיִם שֶׁבַּתְּעָלָה! כָּל הָעָם רָאָה אֶת הַנֵּס הַמֻּפְלָא.
כֻּלָּם נָפְלוּ עַל פְּנֵיהֶם וְקָרְאוּ: "ה' הוּא הָאֱלֹהִים! ה' הוּא הָאֱלֹהִים!" הֵם הֵבִינוּ שֶׁרַק ה' הוּא הָאֱלֹהִים הָאֲמִתִּי. לִבּוֹתֵיהֶם חָזְרוּ אֶל ה' בְּאַהֲבָה וּבְיִרְאָה.
אַחֲרֵי הַנֵּס הַגָּדוֹל, אֵלִיָּהוּ הִתְפַּלֵּל לְגֶשֶׁם. בִּמְהֵרָה, עָלוּ עָנָנִים בַּשָּׁמַיִם וְיָרְדוּ גְּשָׁמִים עֲצוּמִים! הַבַּצֹּרֶת נִגְמְרָה, וְהָאָרֶץ שָׁבָה לַחֲיִים. הָעָם שָׂמַח וְהוֹדָה לַה' עַל טוּבוֹ.
