HE310–12תצוגה מקדימה של הסיפור
אביאל המטורף
אביאל ישב בחדרו כל אחר הצהריים ושיחק בראול סטארס. הוא אהב את המשחק יותר מכל דבר אחר בעולם. כל פעם שהוא ניצח, הוא צעק מרוב שמחה.
אמא, אמא! קרא אביאל לאמא שלו רונית. יום אחד אני אגיע ל-30 מיליון גביעים! אני אהיה האלוף הכי גדול! אמא חייכה אליו בחיבה.
אביאל, זה יפה לחלום, אמרה אמא. אבל תזכור שיש עוד דברים חשובים בחיים. מה עם שיעורי הבית? מה עם לשחק בחוץ עם החברים?
אביאל חשב על זה קצת. בדיוק אז הגיע החבר הכי טוב שלו, יונתן. בוא נשחק כדורגל בחצר! הציע יונתן.
פתאום אביאל הבין משהו חשוב. לשחק עם חברים אמיתיים זה הרבה יותר כיף מגביעים במשחק. הוא שם את הטלפון בצד.
בוא! אמר אביאל בחיוך. ואחרי זה נשחק ביחד ראול סטארס, אבל רק קצת.
הם רצו החוצה לשחק. אביאל עדיין אהב את המשחק שלו, אבל עכשיו הוא ידע שיש עוד המון דברים נהדרים לעשות.
החלום שלו השתנה קצת – הוא רצה להיות מאושר, ולא רק לנצח.
ומאז, אביאל שיחק במשחק שלו, אבל גם שיחק בחוץ, למד, ובילה זמן עם החברים שלו. והוא היה מאושר בדיוק כמו שרצה להיות.
