HE3Story preview
סיפור בהפתעה
סיפור בהפתעה
היי אני שלי, ואני אספר לכם את סיפורי.
הכול התחיל כשהייתי בת שש, משפחתי הייתה המשפחה הכי שמחה שיש!
שנה אחרי העניינים התחילו להשתנות, הרגשתי מוזר באותו היום וידעתי שמשהו לא בסדר.
הורי התחילו להתווכח אבל חשבתי שזה סתם וויכוח, כמו תמיד אז הבלגתי על זה ולא התייחסתי.
עברה עוד שנה והגעתי לגיל 8! הורי עדיין התווכחו אבל בכל מקרה לא יכולתי לעשות עם זה כלום, עוד שנתיים עברו והגעתי לגיל עשר, חודש אחרי "הוויכוחים" של אימא שלי ושל אבא שלי, "הוויכוחים" הפכו לריבים!
אני ידעתי שמשהו מוזר קורה אבל עדיין לא יכולתי לעשות כלום, יום אחרי אימא שלי ואבא שלי רבו ריב שכולנו הרגשנו ובמיוחד אני, שאימא ואבא לא ישארו ביחד יותר. שבועיים אחרי אימא קוראת רק לי לסלון וידעתי מה היא עומדת לספר , אימא שלי אומרת לי: "שלי אני ואבא מתגרשים" רציתי כל כך להגיד ידעתי! אבל פשוט שתקתי וקפאתי במקום, שנייה אחרי התחלתי לבכות, ואימא שלי הסבירה לי ואני מצטטת, "שלי הכול יהיה בסדר שום דבר לא עומד להשתנות" .
אחרי שהיא אמרה לי את זה רצתי לחדרי ונעלתי אותו, לא הפסקתי לבכות במשך חודש!, זה נשמע מאוד מוגזם אבל כן, לקחתי את זה קשה....
שנה אחרי אני כבר בת 11 וכיתה ו' , ועדיין הרגשתי חץ בלב מאז הכול , ועוד אמרו לי לא לספר לאחותי שזה היה קשה!... חמישה חודשים אחרי אימא ואבא מכנסים את כולנו לסלון.
באותו הרגע ידעתי שהם עומדים לספר לאחותי הקטנה הכול! נלחצתי כי ידעתי שאני אבכה גם עם כבר ידעתי , באותו הרגע שאבא שלי אמר: "אני ואימא מתגרשים" לא הפסקתי לבכות. אני הרגשתי כאילו תוקעים לי סכין בלב , לא אחד ולא שתיים זה הרגיש כמו חמישה סכינים בלב. חודש אחרי התרחקתי טיפה חברתית ומשפחתית והתנתקתי מהכול, הקשבתי למוזיקה במיטתי , ולא התייחסתי אפילו להורי....
אז התחלתי לכתוב יומן שבו אני כותבת את תהליכי המשפחה כביכול, אבל זה לא כמו כל יומן עם כתיבה זה יומן בלב סודי כזה ושמור כאילו אף אחד בחיים לא יוכל לקרוא אותו.
באותו הזמנים האלו הלכתי להנות טיפה עם חברים כדי לשכוח מהכול.... לא נתתי לאף אחד לדבר איתי במשך שבוע שלם לא תקשרתי עם אף אחד חוף מכמה חברותי. אחרי חודש הגיע הזמן שעושים יום אצל אימא , יום אצל אבא....
בהתחלה לא ספרתי לאף אחד חוץ מילדה אחת , אחרי זה כבר התחלתי להיפתח לאחרות , למרות שהן היו החברות בין הטובות שלי. אני עדיין מרגישה כאילו אני צריכה תמיכה, אבל הדבר היחיד שפחדתי ממנו הוא ללכת לפסיכולוגית מעצבנת שתידחף לי לחיים , ולמזלי אין לי כזאת.
יש לי את אימא שלי ואת אבא שלי, ואת אחות שלי ואת שאר משפחתי וחברי. אני לא צריכה אף אחד אחר חוץ מהם , וזהו היומן הרגשי שלי בלב , לא סיפרתי את כל זה לאף אחד אז לא לגלות! טוב אני מקווה שכל זה יעבור לי מאוד בקלות , ובלי עוד מכשולים ובלגנים בדרך, שתהיה לי דרך ישרה ובלי מכשולים אמן !
וזהו סיפורי מקווה שסיפקתי אתכם במידע רצוי , אה ועוד תזכורת קטנה לא לגלות לאף אחד תודה.
אם ה' שלח אותכם לדרך מסוימת וקשה לכם תדעו שה' ידע שיהיה לכם קשה וזו הסיבה שהוא נתן לכם את הדרך הזו.
לשלי יש הורים גרושים והיא עוברת תקופה קשה במשך זמן , אבל באמצע הדרך של התקופה הקשה של שלי היא מצליחה להתמודד עם התקופות , לשלי יש אחות , ולשלי אסור לספר לה על ההורים הגרושים שלה
תרצו לדעת עוד תקראו אותי!
