היער העוזר

היער העוזר

ביער הקסום שנקרא **היער העוזר**, כל העצים ידעו לדבר, והפרחים שרו שירים בלילה. אבל בתוך כל הטוב הזה חי קוסם אכזרי ושמו **הרשע**. הוא לא אהב צחוק של ילדים, ולא אהב עזרה ואהבה. הוא רצה להיות היחיד שמחליט מה יקרה ביער.

יום אחד הגיעו ליער שני ילדים: מיה ויואב. הם הלכו לאיבוד בטיול עם הגן. מיה אחזה ביד של יואב ואמרה: "אל תדאג, היער נראה נחמד."

אבל פתאום השמיים התכסו בעננים סגולים, והרוח לחשה: "היזהרו… הרשע התעורר…"

הקוסם הרשע הופיע בענן עשן שחור וצעק: "מה אתם עושים ביער שלי? מעכשיו, כל הילדים שיהיו כאן – יהפכו לאבנים!"

הוא נופף במקל הקסם שלו, ומסביב התחילו להופיע סלעים בצורת ילדים מפוחדים.

מיה התקרבה לעץ זקן ושאלה בלחש: "עץ טוב, איך נוכל לעצור את הרשע?"

העץ השיב בקול חרישי: "היער העוזר עוזר רק למי שעוזר לאחרים. אם תראו אומץ, חברות ועזרה – היער ייתן לכם כוח."

בדיוק אז שמעו מיה ויואב ציוץ חלש. ציפור קטנה הייתה תקועה בתוך קורי עכביש קסומים. בלי לחשוב פעמיים, יואב טיפס על סלע, מיה החזיקה אותו שלא ייפול, ושניהם יחד שחררו את הציפור.

היער התחיל לזהור באור ירקרק. הפרחים פתחו עלי כותרת בצורת לב, והאדמה רעדה קלות. הציפור הקטנה הפכה לפתע לפיה זוהרת.

"ילדים אמיצים," אמרה הפיה, "העזרה שלכם הפעילה את כוחו של היער העוזר."

היא נגעה בידיהם, ובלב של מיה ויואב נדלק אור חם. הם יכלו לשמוע את היער כולו מדבר.

כשחזר הרשע וצעק: "אף אחד לא יעצור אותי!" מיה קראה: "יער עוזר, עזור לנו להגן על כל הילדים!"

העצים יצרו חומה ירוקה, השורשים קשרו את רגלי הרשע, והפרחים פיזרו עליו אבק נוצץ של אמת. פתאום הרשע הרגיש את כל הרוע שלו ומתבייש. הכוח האכזרי שלו נעלם, והוא הפך לקוסם קטן ועצוב שאין לו יותר קסם רע.

כל הילדים שהיו אבנים חזרו להיות ילדים אמיתיים. הם הריעו למיה וליואב: "אתם הגיבורים שלנו!"

מאותו יום, בכל פעם שילד עוזר לאחר, היער העוזר לוחש בעלים: "גם אתה גיבור אמיתי."

היער העוזר