הדרך לארץ

שלום לכם!

הדרך לארץ

הדרך לארץ

פרק 1- השורשים

ההורים של סבתא שלי הם: שרה ואליהו, לסבתא של סבתא שלי קראו טובה. היא נולדה בבגדד ונמסרה למשפחתה בעודה ילדה קטנה. אמא של סבתא שלי הכירה את בעלה אליהו בהודו. עבודתה שלה היה תפירה, ועבודתו של בעלה היה מכונאי רכב. הם חיו בקוצ'ין ועבדו למיחיתם

עבור הצבא ההודי.

נולדו להם אחד עשר ילדים שמונה בנות ושלושה בנים. הם גרו בבית קטן של דירת חדר. כל האחים נעלצו לעבוד על מנת לפרנס את המשפחה. המשפחה חיה בעוני הסתפקו במועט הן מבחינת אוכל הן מבחינת לבוש. המשפחה חיה בין הגוים ואף על פי חן הם שמרו על היהדות, המסורת וחגי ישראל. ההורים חינכו את הילדים בדרך השם.

פרק 2 - העליה

חזון העליה לארץ ישראל היה לנגד עיניו של אב המשפחה אך הקשר לארץ בה נולד היה חזק והיתה קשה לו ההחלטה לעלות עם כלל המשפחה בפרק זמן קצר. למשפחה היה חבר יהודי אמיד בעל עסק ובית מפואר בעיר הבירה בומבי, היו לו קשרים עם הרשויות ועם הסוכנות. הוא המליץ לאם המשפחה לשלוח אליו לעסק מספר בני משפחה על מנת לעזור בנטל הכלכלי ובמקביל פעל מול הרשויות לטובת עליתם של סבתי עם שלושה מאחיה, הם גרו ועבדו במשך שלושה חודשים

בבומבי. בתקופה זו הם העבירו כספים למשפחה ושמרו על קשר בעזרת מכתבים. לאחר שהושגו האישורים סבתא שלי ושלושה מאחיה היו חלוצי העליה של המשפחה לארץ ישראל. כך יצא שבגיל 11 סבתא שלי עלתה לארץ ללא הוריה שנשארו בהודו. הדרך לארץ ישראל היתה בטיסה מהודו לטהרן שם הם נשארו כשבוע ואז עלו לארץ ישראל. בחצי שנה שלאחר מכן עלו קבוצה נוספת של אחים ולאחר מכן ההורים והילדים הקטנים.

פרק 3 – ההתאקלמות בארץ

עם נחיתתם בארץ נקלטו סבתא שלי, אח שלה הקטן ואחיותיה הגדולות על ידי הסוכנות, סבתא שלי ואח שלה הקטן הופנו לפינימיה בחיפה והאחיות הגדולות הופנו לפנימיה נפרדת. קשיי השפה, המרחק, הפרידה מהאחים והאוכל החדש הקשו על הקליטה אט אט הם התרגלו והתאקלמו בפנימיה ושמרו על קשר עם ההורים דרך מכתבים. עם הגעתם של שאר בני המשפחה והאיחוד המשפחתי הוקל להם. המשפחה התאקלמה בעיר לוד.

פרק 4 - הקמת המשפחות

אט אט הכירו האחים והאחיות הגדולים בני זוג והקימו את משפחותיהם. סבתא שלי הכירה את סבא שלי בעיר אשדוד והם הקימו משפחה.

ה