HE48–10مقتطف من القصة
מַעֲמַד הַר סִינַי וְקַבָּלַת הַתּוֹרָה
לִפְנֵי אֲלָפֵי שָׁנִים, אַחֲרֵי שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל יָצָא מִמִּצְרַיִם, הִגִּיעוּ כָּל הָעָם אֶל מִדְבַּר סִינַי. שָׁם עָמַד הַר גָּבוֹהַּ וּמְרַשֵּׁם, וְהָאֱלֹהִים אָמַר לְמֹשֶׁה: "כָּאן אֶתֵּן לָכֶם אֶת הַתּוֹרָה".
מִרְיָם, נַעֲרָה קְטַנָּה מֵעַם יִשְׂרָאֵל, עָמְדָה עִם אִמָּהּ וְאָבִיהָ לְרַגְלֵי הָהָר. הִיא רָאֲתָה אֶת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עוֹלֶה לְאַט לְאַט אֶל רֹאשׁ הָהָר, מֵעַל לֶעָנָן הֶעָבֶה. "אִמָּא, לְאָן הוֹלֵךְ מֹשֶׁה?" שָׁאֲלָה בְּסַקְרָנוּת.
לְפֶתַע, הָהָר כֻּלּוֹ הִתְכַּסָּה בֶּעָנָן כָּבֵד וְעָבֶה. קוֹלוֹת רַעַם נִשְׁמְעוּ מִלְמַעְלָה, וּבְרָקִים הֵאִירוּ אֶת הַשָּׁמַיִם. מִרְיָם אָחֲזָה בְּחוּזְקָה בְּיַד אִמָּהּ, אֲבָל לֹא פָּחֲדָה – הִיא הֵבִינָה שֶׁמַּשֶּׁהוּ גָּדוֹל וְחָשׁוּב קוֹרֶה.
מֹשֶׁה רַבֵּנוּ קָרָא לְכָל הָעָם וְלִמֵּד אוֹתָם אֶת הַמִּצְווֹת. הוּא הֵסְבִּיר לָהֶם שֶׁהַתּוֹרָה תְּלַמֵּד אוֹתָם לִהְיוֹת צַדִּיקִים, לְאַהֵב זֶה אֶת זֶה וּלְכַבֵּד אֶת הָאֱלֹהִים. הָעָם הִקְשִׁיב בְּרִצְיוּן וְהִבְטִיחַ לִשְׁמֹר עַל הַמִּצְווֹת.
