HE16مقتطف من القصة
כיצד המדבר פורח
בבוקר מוקדם של יום חורף, עומר וטל הגיעו עם כיתתם למדבר הנגב. הם התרגשו במיוחד כי ד"ר נועה שמש, בוטנאית מפורסמת, הסכימה להדריך אותם בסיור מיוחד.
"ילדים, המדבר נראה יבש וריק, נכון?" שאלה ד"ר שמש בחיוך. "אבל בעוד כמה שבועות, אם יירד מספיק גשם, הוא יהפוך לשטיח צבעוני של פרחים!"
עומר הרים את ידו בהתלהבות. "איך זה אפשרי? אין כאן כמעט מים!" ד"ר שמש כרעה ליד גבעול יבש. "הסוד נמצא מתחת לאדמה. הצמחים במדבר פיתחו כישרונות מיוחדים כדי לשרוד."
"רואים את הזרעים הקטנים האלה?" היא הראתה לילדים גרעינים זעירים באדמה. "הם יכולים לחכות שנים רבות, לפעמים עשר שנים ויותר, עד שיירדו גשמים מספיקים." טל נדהמה. "עשר שנים?! איך הם יודעים מתי לצמוח?"
"שאלה מצוינת!" אמרה ד"ר שמש. "לזרעים יש מעטפת מיוחדת שמגנה עליהם. רק כאשר יורדים גשמים חזקים, המעטפת נשטפת והזרע מתעורר לחיים."
"בואו נסתכל על הצבעונים", הציעה ד"ר שמש והובילה את הילדים לשיח קטן. "זה פרח אדום יפהפה שפורח בסוף החורף. השורשים שלו יורדים עמוק מאוד באדמה, לפעמים עד שלושה מטר!"
טל גילתה פרח צהוב קטן. "ד"ר שמש, מה זה?" "זו חמציץ!" התלהבה הבוטנאית. "פרח קסום במיוחד. הוא פורח רק בשעות הבוקר המוקדמות, כשיש טל. ככה הוא חוסך מים."
בסוף הסיור, הילדים ישבו על סלע גבוה והסתכלו על הנוף. המדבר נראה חום ויבש, אבל עכשיו הם ידעו את הסוד שלו. "בעוד כמה שבועות", אמר עומר בחיוך, "המקום הזה יתפוצץ בצבעים!"







