HE2مقتطف من القصة
דָּן וְהַכַּדּוּר הָאָדֹם
דָּן רָץ בַּגָּן. הוּא רָאָה כַּדּוּר אָדֹם. הַכַּדּוּר הָאָדֹם גָּדוֹל וְיָפֶה.
דָּן אָמַר: לְמִי הַכַּדּוּר? דָּן רָץ וְחִפֵּשׂ. הוּא רָאָה אֶת נוֹעָה.
דָּן שָׁאַל: נוֹעָה, זֶה הַכַּדּוּר שֶׁלָּךְ? נוֹעָה אָמְרָה: לֹא, הַכַּדּוּר שֶׁלִּי כָּחֹל. דָּן רָץ הָלְאָה.
דָּן רָאָה אֶת יוֹנִי. דָּן שָׁאַל: יוֹנִי, זֶה הַכַּדּוּר הָאָדֹם שֶׁלְּךָ? יוֹנִי אָמַר: כֵּן! תּוֹדָה דָּן!
יוֹנִי שָׂמֵחַ מְאוֹד. הוּא רָאָה אֶת הַכַּדּוּר הָאָדֹם שֶׁלּוֹ. דָּן וְיוֹנִי שִׂחֲקוּ בַּכַּדּוּר.
דָּן רָץ עִם הַכַּדּוּר. יוֹנִי רָץ עִם הַכַּדּוּר. נוֹעָה רָאֲתָה וְגַם הִיא רָצָה לְשַׂחֵק. כֻּלָּם שִׂחֲקוּ בַּכַּדּוּר הָאָדֹם. דָּן שָׂמֵחַ שֶׁעָזַר לְיוֹנִי. הֵם חֲבֵרִים טוֹבִים!
